לוחות החשמל בבית

לוחות החשמל מהווים למעשה את לב מערכת החשמל של הבית, והציוד המותקן בהם אמור להגן הן על המשתמשים במערכת החשמל, הן על המכשירים החשמליים המחוברים למערכת החשמל, והן על מערכת החשמל עצמה.

בעבר היה מקובל להתקין את לוח החשמל מחוץ לבית דבר שהיה נוח לבעלי הבית כיוון שהיה מפנה להם מקום בתוך הבית, אולי לארון בגדים נוסף. לוח החשמל היה בדרך כלל לוח חשמל מודולרי, כלומר לוח חשמל שהמבנה שלו היה מגיע מוכן לקליטת האביזרים, אשר היו מגיעים בנפרד, והחשמלאי היה מרכיב ומחווט אותם בלוח בעצמו בשטח.

כיום החוק מחייב שלוח החשמל יותקן בתוך הבית, והסיבה לכך הינה ביטחונית, וזאת עקב מקרים שקרו בעבר, כאשר גנב היה מוריד את מפסיקי הלוח שהיה מותקן מחוץ לבית, וכאשר בעל הבית היה יוצא לבדוק מדוע הופסק החשמל, היה הגנב הולם בו, ונכנס לבית באין מפריע. החוק אוסר להתקין את לוח החשמל בחדרי מקלחת/אמבטיה, או במרפסת.

לוחות החשמל כיום גדולים ומורכבים בהרבה מלוחות החשמל אשר היה נהוג להשתמש בהם בעבר. זאת עקב הצורך להתקין בלוחות החשמל ציוד נוסף אשר היה פחות בשימוש בבתים פרטיים בעבר, כגון: בקרים של מערכות חכמות או ציוד תחליפי למערכות חכמות, כאשר מעונינים לבצע פונקציות של חשמל חכם באמצעים הישנים והטובים כגון: מגענים, ממסרי צעד, טיימרים, וכדומה. בנוסף נהוג להרכיב בלוחות החשמל בקרים וטרמוסטטים של מערכות חימום תת רצפתי, בקרים מרכזיים לשליטה בתריסים חשמליים, ושנאים להזנת גופי תאורה הניזונים במתח נמוך מאד.

כל המערכות הנזכרות לעיל גורמות ללוחות החשמל להגיע למימדים מפלצתיים ויכולים להגיע למידות של גובה מעל ל- 2 מטר, ורוחב שלמעשה כמעט ואינו מוגבל. אני בעצמי התקנתי באחד הבתים שביצעתי לוח חשמל שרוחבו היה מעל ל-4 מטר.

נתונים אלה חייבים לבוא בחשבון בשלבי התכנון האדריכלי הראשוניים, על מנת למנוע מצב שהבית בשלבי בנייה מתקדמים, ואז מגלים שהמקום שיועד ללוח החשמל קטן מדי.

דרך להקטין את לוח החשמל היא פשוט לפצלו בין כמה לוחות משנה:

ביצוע מספר לוחות משנה אשר מוזנים מלוח החשמל הראשי, ומזינים כל אחד את המעגלים הסופיים של אזורים מתוחמים נפרדים כגון: קומות נפרדות, כאשר הבית בנוי בכמה קומות לגובה, או אגפים נפרדים, כאשר הבית הינו חד קומתי, ומתפרס על פני שטח גדול.

חשוב להדגיש כי אין להזין מעגלים הנמצאים באותו מתחם בבית מלוחות חשמל שונים, וההגיון בהנחיה זאת, שכאשר יש לטפל במעגל החשמלי (תיקון גוף תאורה לדוגמא), וכשהטכנאי מפסיק את החשמל בלוח החשמל, מתברר כי אותו מעגל בו מטפלים, מוזן מלוח חשמל אחר, ואז מי שמטפל באותו לוח עלול להתחשמל.

פיצול לוח החשמל למספר לוחות כרוך בהוצאות כספיות לצורך ביצוע קווי ההזנה ללוחות החשמל, והתקנת מפסקים אוטומטיים לאותם קווי הזנה. מצד שני הפיצול חוסך את הקווים הארוכים במיוחד מלוח החשמל אל נקודות הקצה המרוחקות הנמצאות בקומה או באגף אחרים.

בנוסף פיצול לוחות החשמל נכון יותר ונוח יותר מבחינה תפעולית כאשר ישנה תקלה ורוצים לבדוק בלוח החשמל, רצוי שלוח החשמל יהיה קרוב למקום התפעול, ולא יהיה צורך ללכת לקומה אחרת או אגף אחר, בדרך כלל בחושך מוחלט עקב התקלה החשמלית.

יש לשים לב להנחיה נוספת של חוק החשמל לפיו אמצעי ההפעלה הידניים של לוחות החשמל חייבים להיות ממוקמים בין גובה 1.4 מטרים ל- 2 מטרים מהרצפה. שאר אביזרי הלוחות כגון: הבקרים, אמצעי הפיקוד, פסי הצבירה, והמהדקים יכולים להיות מותקנים בגובה נמוך יותר, אך בכל מקרה אסור שגובה הדקי הציוד יהיה נמוך מ- 20 סנטימטר מהרצפה.

חוק החשמל דורש שלוח החשמל, לרבות המעטה שלו יהיה עשוי מחומר פלסטי כבה מאליו. ולפיכך אינו יכול להיות עשוי מפח. יוצא דופן לחוק זה הנו לוח חשמל שגודל חיבור המפסק הראשי שלו הנו לפחות 3X100A, לוח כזה מותר שיהיה עשוי מתכת.

החוק מחייב שהאביזרים אשר מותקנים בתוך בית (או דירה) ישמשו ציוד של בית (דירה) זו בלבד.

חוק החשמל מחייב שכל מעגל סופי בבית יוגן באמצעות ממסר פחת בפני זרם דלף העולה על 0.03 אמפר. הכוונה היא למה שמכונה בפי העם "מכשיר נגד התחשמלות". מותר למעשה להתקין ממסר פחת אחד ראשי לכל הבית, אבל מומלץ לחלק את מעגלי החשמל בבית בין מספר ממסרי פחת, ולתת ממסרי פחת נפרדים למעגלים סופיים אשר רגישים במיוחד להפסקות חשמל כגון: מעגלים המזינים מחשבים, מקררים וכדומה. מומלץ לבודד מעגלים "מועדים לפורענות" כגון: תאורת גינה, דוד חשמלי, וכדומה, בממסרי פחת נפרדים. וכל זאת על מנת למזער את אי הנוחות של הפסקת חשמל במקרה תקלה.

כל האמור לעיל מביא אותי להמלצה שלוחות החשמל ייוצרו במפעלי לוחות יעודיים, המתמחים בייצור לוחות חשמל, ואשר מפוקחים על ידי מכון התקנים, ולא יורכבו מרכיבים מודולריים בשטח. תנאי זה יש לדאוג שיוגדר כחלק מדרישות המכרז, דבר שימנע ויכוחים עם הקבלן לאחר שכבר נחתם החוזה.

לוח החשמל יותקן במקום מואר ומאוורר בצורה נאותה. כלומר יש לדאוג לביצוע גוף תאורה בקרבת לוח החשמל. ורצוי שגוף התאורה יהיה מצויד ביחידת חירום דו תכליתית, המורכבת ממצברים נטענים, ממיר ומטען. יחידת החרום מדליקה את גוף התאורה ומאירה אותו במקרה של הפסקת חשמל לפרק זמן קצוב, כדי לאפשר טיפול בלוח במקרה של תקלה אשר גורמת להפסקת חשמל בלוח.

הלוח כאמור חייב להיות מאוורר, יש לקחת בחשבון שבלוח החשמל מותקנים רכיבים פולטי חום, כגון: מפסקים הנמצאים תחת עומס, שנאים וכו'.

חוק החשמל מחייב ש"לוח החשמל יתוכנן וימוקם כך שהטמפרטורה המרבית של כל חלק מחלקיו, לרבות המסד, לא תעלה על המותר לגביו". וחייבים לקחת זאת בחשבון, כיוון שהתחממות יתר של לוח החשמל עלולה לגרום לתקלות ואף לפריצת שריפה.

תו התקן הישראלי מחייב התקנת מערכת לגילוי אש בלוחות חשמל שגודל החיבור שלהם הנו מ - 60 אמפר עד - 100 אמפר לא כולל. ובלוחות חשמל שגודל החיבור שלהם הינו מ - 100 אמפר ומעלה. הוא דורש מערכות לגילוי וכיבוי אש.

דרישות אלה עדיין לא באות לידי ביטוי על ידי חוק החשמל, ולכן אינן מחויבות על ידי חברת החשמל. אך הן כאמור נדרשות לפי תו התקן הישראלי, ומחויבות לפי הנחיות נציבות הכבאות בישראל.

• כל לוח חשמל רצוי שיהיה מצויד בתרשים חשמלי מעודכן, אשר יימצא צמוד ללוח.

• חוק החשמל מגדיר כי "לוח החשמל יתוחזק במצב תקין ויעיל, ליקויים בלוח יתוקנו ללא דיחוי".

• יש לשים לב כי חוק החשמל מגדיר כי האחריות לדרישות חוק החשמל אשר פורטו במאמר זה "מוטלת על מתכנן המיתקן, על מתקינו, על בעליו או על מחזיקו או על מפעילו".

• כלומר אם חס וחלילה נגרמת תקלה הגורמת לפגיעה באדם או ברכוש, קיימת אחריות פלילית גם על בעל הבית. ואין טעם להכביר מילים על משמעות מילים אלה.